קריאה וחיווט מחדש – איך זה התחיל

המוח לא תוכנן לקרוא. אז אין מלמדים לקרוא? איך מיתגברים על בעיות קריאה, על דיסלקצייה?

איך נולדה השיטה (מוכרת היום על ידי משרד החינוך) ומה הם מאפייניה …

למה לא אותיות גדולות?

למה לא לנסות לשלב משמעות?

למה לא לעבוד לפי עיברית?

למה חשוב להתמקד ולסיים מהר?

ואיך הגעתי עד הלום?

על הכל- על קצה המזלג (במדריך למורה וב-webinars שלנו אנחנו נותנים פירוט, הדגמות ועוד)(

אז קודם איך הגעתי עד הלום

התחלתי בצעירותי ללמד מבוגרים שפשוט רצו לשפר את רמת האנגלית שלהם וזאת במסגרות שונות כמו קורסים של "מישלב" וקורסים לנהגי "דן" ולמישפחותיהם. כשכבר הקמתי את העסק הקטן שלי עברתי ללמד אנשי עסקים שהיו צריכים לשפר את רמת האנגלית העיסקית וייזמתי קורסים מצ'ופרים שכללו ארוחות עיסקיות, שיחות ודיונים בנושאים עיסקיים ואינטראקצייה עם סמנכלים, רואי חשבון ועוד. אבל אז הגיעו גם סוחרים ואנשי עסקים קטנים בלי אנגלית בכלל. כאלה שהיו צריכים לדעת אנגלית אתמול אבל אפילו לא ידעו לקרוא. האנשים הזה שבקושי סיימו 8 שנות לימוד אבל החוש העיסקי שלהם היה הכי מפותח. מאון לאון, כדי לתת להם מענה ראוי, התחלתי באינטואיטיביות וביצירתיות רבה לפתח מה שהפך להיות שיטה יוצאת דופן ומהפכנית. זה היה הפיתרון שלי לכל התלמידים שפנו ולא יידעו אפילו את ה-ABC . פיתחתי והכנתי דפי עבודה והשמועה עברה מפה לאוזן שיש קורס שמלמד לקרא אנגלית. במקביל כל שאר הקורסים המשיכו, אבל קורס הקריאה הפך להיות מבוקש יותר ויותר. כל מי שלא הצליח להתקבל לקורסי הייטק , כמו קורס web master או לעבור מבחן פסיכומטרי או אמיר כי לא ידע לקרא היה מגיע אלי.

החוש היזמי והעיסקי שלה דחף אותי לשלב הבא: תוכנות! תוכנה ללימוד קריאה ותוכנה עם מישחקים ללימוד אוצר מילים. התוכנה יצאה בשנת 2000 ועד היום מחפשים אותה… (אבל עכשיו אנחנו כבר לקראת אפליקצייה חדשה….)

אני קצת כזאת שעושה הכל קצת אחרת… קודם מבוגרים ואז ילדים. קודם תוכנות ואז ספרים ומישחקי קופסא/קלפים. הפוך! אז אחרי הרבה שנים, התחלתי לפתח את הספרים…. ספרים להקניית הקריאה, ספרים להקניית השפה, ספרים להקניית הבנת הקריאה. אבל הכל ממש ממש בגישה אחרת ובשיטה אחרת. למה? כי לא הייתי כפופה לאף אחד. רק דבר אחד היה לנגד עיני! להקנות אנגלית בדרך היעילה והמהירה ביותר.

מיסתבר ששיטת הקריאה עבדה מעולה עם כאלה שיש להם דיסלקצייה, וככה אני מעל ל-20 שנים באינטראקצייה עם קוראים דיסלקטיים ו/או עם הוריהם J. אלה הם עיקר תלמידי ולקוחותי

כמה מאפיינים יש לשיטה שעושים אותה כל כך שונה, יעילה ומצליחה....(פירוט נוסף למטה)

השימוש באותיות קטנות בלבד בלי לשלב בהתחלה אותיות גדולות.
השימוש במילות טפל.
קונספט פונולוגי של אותיות עצירה ושל יחידות צליל.
תירגול ויזואלי אינטנסיבי של האותיות בלי להסתמך על עברית.
סדר לימוד שונה מה-.ABC
הכתבות פונטיות שמתרגלות המרת צליל למילה כתובה.
הקניית תבניות הקריאה עד לתבניות של 5 אותיות.
הקניית אוצר מילים ומשפטים משמיעה דרך מישחקים.

השיטה מצליחה לחווט מחדש את המוח – נשמע מפחיד ומפוצץ אבל זה לא באמת… ככה זה ניקרא… rewire the brain . במקביל לתכנית הקריאה ולחיווט מחדש משחקים מישחקי אוצר מילים שלא דורשים קריאה אבל מתרגלים מבטא ומילים בעלות משמעות.

לפני כשנתיים התחלתי ללכת ולרוץ לאורך החוף ולהקשיב להרצאות על דיסלקצייה. ככה למדתי על החיווט מחדש וככה התחברו כל הקצוות: כל מה שפיתחתי בצורה כל כך אינטואינטיבית היסתבר להיות מהפכה של ממש.

1. האם צריך אותיות גדולות בשלב הקניית הקריאה?

באנגלית יש אותיות גדולות ואותיות קטנות. בעברית יש אותיות כתב ואותיות דפוס. אותו דבר? ממש לא! למה? כי אותיות הכתב בעברית מיועדת לכתיבה אבל אפשר בהתחלה לכתוב גם באותיות דפוס בלבד כמו שבהתחלה כותבים עם ניקוד. אבל באנגלית, בספרים נימצא רק אותיות קטנות למעט שמות ותחילת מישפטים. סטטיסטית, כמה אותיות גדולות יש בעמוד? האם לדעת אותיות גדולות בלי הקטנות יאפשר קריאה בספר כלשהו? ברור שלא.

אבל זה עוד לא הכל….. אם מחליטים ללמד את 2 מערכות האותיות, גדולות וקטנות, אנחנו בעצם מכפילים את כמות האותיות ומגדילים את הקושי. ולא רק זה… כמה זמן מקדישים ללימוד ותירגול 2 מערכות האותיות וההשוואה ביניהן?

מה שאני עושה בחלקת עולמי הקטנה, בשיטה שלי ובספרים שלי, זה להתמקד! להיות ממוקד מטרה כמו חץ כשמתחילים לשחות….להתמקד בהקניית עקרון הקריאה בדרך היעילה והמהירה ביותר שאפשר. יש מי שלומד וקולט מהר ויש מי שאינו. יש כאלה עם דיסלקצייה שגם ככה קשה להם והם מעוכבי קריאה, ולגביהם הכי חשוב זה להתמקד בקריאה ולסיים את התהליך כמה שיותר מהר. כל סטייה מעכבת את השגת המטרה.

ולמה חשוב כל כך להיות יעיל ומהיר? 2 סיבות:

האחת כי אז אפשר להגיע ליעד מהר כדי ללמוד אנגלית ממש, לקרוא ולכתוב כל דבר ולא רק the cat is on the mat , והשנייה, אלה שקשה להם, הדבר האחרון שהם צריכים זה תהליך ארוך ומפרך. הם צריכים לסיים את התהליך הכי מהר שאפשר כדי לא לצבור עוד פערים ועוד תיסכולים.

ומה עם האותיות הגדולות? הן נילמדות בקלות אחרי שכבר קוראים. כשכבר הופנם עקרון הקריאה אין בעייה להוסיף עוד אותיות שמייצגות את אותו הצליל.

2. תירגול ויזואלי מסיבי ואינטנסיבי של חיבור צליל ואות בלי עברית

כדי לזכור את צלילי האותיות אנחנו לא מסתמכים על עברית.

סמלים וציורים תמיד יהיו יותר יעילים ללמידה ולזיכרון מאשר אותיות ומילים
בעברית לא קיימים כל הצלילים הקיימים באנגלית
יש מי שרוצה ללמוד אנגלית עוד לפני עברית
יש מי שלא שולט עדיין בעברית, למרות שהוא אמור, בגלל קשיים שלו בהפנמת העברית. ללמד אנגלית דרך עברית יהיה בבחינת להוסיף חטא על פשע.
הודות לשיטת הסמלים הצלחנו ליצור הרבה פעילויות לימודיות המאפשרות הרבה תרגילי הכנה לקריאה pre reading activities אבל בצורה כייפית, לא מאיימת והכי חשוב –עצמאית! התלמיד עסוק בלמידה עצמאית והכיתה זוכה ל inclusive learning .

3. השימוש במילות טפל

מה הן מילות טפל? מילות טפל הן מילים ללא משמעות. מילים מומצאות. סתמיות. ולמה עושים בהן שימוש? מכמה סיבות:

כדי לתרגל חיבור ופירוק של כל האפשרויות שאפשר לייצר מהאותיות שכבר נלמדו, אפילו אם למדנו רק 2-3 אותיות.
כדי לתרגל מילים שעוד לא מכירים. השיטה דווקא מנתקת בין משמעות ובין המילה. השיטה דוגלת בגישה טכנית, כמו נגינה של סולמות בכלי נגינה לפני שמגיעים ליצירה השלימה שהיא הנגינה עם המשמעות כמו הקריאה עם משמעות. תירגול טכני שמבטיח שטף קריאה ללא תלות במשמעות.
מבטיח שהקורא יידע לקרוא כל מילה בלי תלות בהיכרות מוקדמת איתה, זאת כדי שיצליח לפענח וללמוד מילים חדשות ולא יהיה תלוי בהקראה. קריאה צריכה להיות הכלי ללימוד אוצר מילים. אין פה ביצה ותרנגולת. הסדר הוא ברור: קודם צריך לקרוא כל מילה ואז לדעת גם לקרוא למטרת הבנה ומשמעות. Reading for meaning..

4. קונספט פונולוגי של אותיות עצירה ושל יחידות צליל sound units

הקונספט הזה הוא חדש, שונה ומאוד יעיל. הוא פותח במיוחד כדי לעזור לקוראים הדיסלקטים להם יש בעייה גדולה בפירוק וחיבור צלילים להברות. אנחנו יותר לא מצפים מהתלמיד לזהות הברות אלא מלמדים אותו איך לזהות יחידות צליל בדרך ויזואלית ואיך להיעזר בעקרון הזה בקריאה. סימון יחידות הצליל עוזר לחיווט מחדש של המוח ומייעל את תהליך הקריאה.

5. סדר לימוד שלא לפני ה-ABC

גיליתי שסדר ה-ABC הוא לא קדוש ושאפשר לשנות את סדר הלמידה. לפני 30 שנה כל המאפיינים של השיטה היו כל כך שונים ומשונים כך שלא היה סיכוי שהיא תתקבל. אבל בתוך הבועה שלי היא הצליחה לעשות מהפכות. אנשים שלא יכלו לקרוא ונכשלו בתהליך כבר כמה פעמים הגיעו להישיגים מדהימים ובזמן קצר.

6. הכתבות פונטיות שמתרגלות המרת צליל למילה כתובה

אחת הבעיות הגדולות בתהליך הקריאה, ואחד המאפיינים העיקריים של אלה שיש להם דיסלקצייה היא ההמרה מצליל למילה כתובה. ההכתבות הפונטיות שהן חלק בלתי ניפרד מהשיטה ומהספר מתרגלות את ההמרה הזאת.

תלמידים מיתקשים לא אוהבים הכתבות, בלשון המעטה, נירתעים וניכשלים בהן. ההכתבות הפונטיות מתרגלות את התלמיד ומקנות ביטחון להצלחה גם בהכתבות בית ספר.

7. הקניית תבניות הקריאה עד לתבניות של 5 אותיות

הקריאה באנגלית היא מאוד מורכבת, וכך גם האיות. יש צירופים של 2 אותיות שמייצרים צליל אחד. יש אות אחת שמייצרת 2 צלילים…. יש אותיות שאינן נישמעות ויש אותיות שמשפיעות על שכנותיה. ואז יש תבניות של אותיות שיחד מיצרות צליל או שניים. אויייי איזה באלאגן.

אבל כדי לקרוא כל מילה, או כמעט כל מילה, אנחנו מלמדים ומתרגלים את כל התבניות. התבניות הן generalizations שאפשר להחיל על כל השפה. אין כל כך הרבה יוצאים מן הכלל כמו שחושבים. הרוב עובד לפי הכלל. (דווקא בעברית המילים כלל וכל מלמדות על הזיקה בין המילים).

8. הקניית אוצר מילים ומשפטים משמיעה

כדי להיחשף יותר ויותר לצלילי השפה אנחנו מלמדים מילים במקביל לכל התהליך דרך מישחקים ודיאלוגים בעל פה orally. צלילי השפה, אינטונצייה ומיבטא, הכל נילמד במקביל משמיעה. כך יהיה קל יותר ליהגות את כל הצלילים האופיינים לאנגלית כשנגיע לקריאה.

לסיכום

שיטת SoftRead להקניית הקריאה היא שונה מהדרך המסורתית אליה אנחנו כה רגילים. היא פותחה על בסיס ניסיון עם קוראי עברית עם דיסלקצייה אבל היא אוניברסלית ומתאימה לכל עם ולכל שפה. המאפיינים שלה מצליחים להנחיל את הקריאה לכל אחד ולחווט מחדש את המוח כך שלא רק מיומנות הקריאה נרכשת אלא גם מיומנויות אחרות המאופיינות באותם מאפיינים במוח.